החלטה בתיק בר"ע 8089-06-13

השופטת רונית רוזנפלד

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט מירון שוורץ; בל' 4794-02-13). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.12.12 (להלן גם: הוועדה).בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 0% בתחולה מיום 1.1.12.

2.      המבקש נפגע בגבו ובצווארו ביום 31.3.11 בתאונת דרכים בדרכו מעבודתו לביתו, ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה (להלן: התאונה). ביום 30.7.12 עמד המבקש בפני הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ונקבעה לו נכות יציבה בשיעור 0% בתחולה מיום 1.1.12. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה. הוועדה התכנסה בעניינו של המבקש ביום 9.12.12. בסעיף הממצאים והנימוקים פירטה הוועדה בהרחבה את ממצאי הבדיקה הנוירולוגית, הבדיקה האורטופדית ובדיקת א.א.ג שביצעה למבקש. בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה, כדלקמן:

" מבחינה אורטופדית: אין ב- C.T. של ע"ש צוואר כל עדות לנזק חבלתי. בעיקר מדובר באיחוי מלידה של חוליה 3 C 2 C . ולכן אין קשר בין התאונה לבין מצבו כיום.

מבחינת ע"ש מותני מצבו אינה מזכה בנכות העולה על 10% ולכן אין לראות החמרה במצבו מבחינה אורטופדית.

לכתף ימין - לא מראה כל הגבלה בתנועות לכל המישורים ולכן לא מזכה בקביעת נכות.

הוועדה עיינה במכתבו של דר' פינקלשטיין ... 20.7.12 והוועדה אינה מקבלת את מסקנתו. דר' פינקלשטיין לא מתייחס לעובדה שנולד עם שתי חוליות מחוברות ושאין עדות לנזק חבלתי.

מבחינה נוירולוגית: בבדיקה הקלינית ללא עדות לבעיה שורשית צווארית או מותנית. ובדיקה מפורטת ללא כל בעייה מוקדית. הוועדה עיינה במכתביהם של דר' בלוך איינה - ללא תאריך - בכתב יד. בחלקו.. אינו ברור ומסקנותיו אינן ברורות. ממכתב נוירולוג דר' רשף עמיקם מ 12.3.12 שבו התייחס לכאבים בפנים ... בפני הוועדה הנבדק לא התלונן ולא הזכיר בעיה דומה ובבדיקתו הניורולוגית העצבים הקרניליים תקינים. כמו כן הוועדה עיינה בבדיקת EMG 16.5.12 בסיכום בדיקה זו דווח על נזק שורשי 5-6 C מימין שבא בא לידי ביטוי בבדיקתו הקלינית. וכמו כן לציין שלא נעשתה בדיקת מחט ולכן לא ניתן לדון על בעיה שורשית ותוארו נזקים בעצבים אולנארי, דו צדדי.. שאין להם שום קשר לתאונה הנדונה ובבדיקה הקלינית לא באו לידי ביטוי.

מבחינת אאג': ישנו שוני מהותי בין בדיקות השמיעה כפי שתוארו באשר שוני זה לא יכול להיות.. כאשר הבדיקות נעשות בתדירות של פעם ב-5 ימים. במכתבו של ד"ר הולדשטיין 27.2.12 מתוארות בדיקות שמיעה מ 2010 ומ 2011 אשר יכולות להתאים לממצאי הבדיקה של אוניברסיטת חיפה מ 22.2.12. גם התאור של הטנטון אשר לדבריו חלה החמרה לעומת הטנטון שהיה קיים לפני כן והתחיל שבוע לאחר התאונה ומאז לא השתנה, אינו מתאים לטנטון מחבלה בצוואר היות ובמקרה זה לרוב חלה הטבה בחלוף הזמן. לא נותרה נכות אאג' בעקבות התאונה הנידונה.

הוועדה דוחה את הערר."

משכך קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות בשיעור 0%, בתחולה מיום 1.1.12. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

3.      לפני בית הדין האזורי טען המבקש, כי הוועדה לא ציינה סעיף ליקוי בצד דרגת הנכות שקבעה. אשר לתחום הנוירולוגי נטען כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו בתחום הנוירולוגי ולממצאי בדיקה ה-EMGשהונחה לפניה, ולא ביצעה בדיקה קלינית כנדרש. כמו כן, הוועדה לא התייחסה לאמור במכתבה של דר' בלוך מנימוק שהוא אינו קריא. נוכח נימוק זה היה על הוועדה לפעול כדי לקבל עותק קריא של המכתב. הוועדה אינה פטורה מלדון בממצאיו של דר' רשף למרות שהמבקש לא התלונן על כאבים בפנים. בנוגע לתחום האורטופדי נטען כי הבדיקה " נערכה באופן מעורפל". לא ניתן להבין את ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד הגיעה הוועדה למסקנה שאין עדות לנזק חבלתי ומדוע אין לייחס את הליקוי ממנו סובל המבקש לתאונה. מהחלטת הוועדה אף עולה סתירה: האורטופד שישב בהרכב הוועדה אבחן הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, בעוד שהנוירולוג ציין כי אותם ממצאים לא באו לידי ביטוי בבדיקה הקלינית. אשר לתחום הא.א.ג נטען, כי החלטת הוועדה נשענת על ההנחה שלא מדובר בטנטון הנובע מחבלה בצוואר מאחר שלא חלה הטבה במצבו של המבקש בחלוף הזמן. הנחה זו אינה יכולה להיות נכונה בכל המקרים. נוסף על כך, לא ברור מדוע העדיפה הוועדה לאמץ את קביעות המומחה מטעמה על פני בדיקה שביצע מומחה מטעם המבקש. נוכח האמור לעיל ביקש כי עניינו יוחזר לוועדה בהרכב חדש.

4.      בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי הוועדה ערכה למבקש מגוון רחב של בדיקות קליניות ופירטה את ממצאי בדיקותיה ומסקנותיה פירוט רחב ומקיף. לפי העולה מן הפרוטוקול, הוועדה התייחסה לנכות קודמת שנקבעה למבקש בתאונת עבודה קודמת ולמסמכים הרפואיים שעמדו לפניה לרבות בדיקת CT שנערכה לו, בדיקות שמיעה ו-EMG, והתייחסה לכל אחד מן המסמכים הללו בתחום הרפואי הרלוונטי. הוועדה התייחסה לבדיקת EMG וקבעה כי לא מצאה ביטוי בבדיקתה הקלינית למגבלה כלשהי. בנוגע לתחום האורטופדי קבעה הוועדה, כי אין ב-CT שבוצע ממצא שיכול להעיד על נזק חבלתי בעמוד השדרה הצווארי. משכך קבעה הוועדה כי אין קשר בין התאונה לבין מצבו של המבקש כיום. קביעתה זו של הוועדה, כמו גם קביעתה כי " בעיקר מדובר באיחוי מלידה של חוליות 3 C -2 C" הן קביעות רפואיות הנתונות לשיקול דעתה הבלעדי, ולא נמצא כי נפלה בהן טעות משפטית. בכל הנוגע לתלונות המבקש לעניין א.א.ג, פירטה הוועדה את הבדיקות השונות שעמדו בפניה, השוני ביניהן והמשמעות הנגזרת מכך. קביעות הוועדה לעניין הטנטון הן מפורטות ומנומקות והינן בתחום שיקול דעתה הרפואי. משכך נקבע כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, והערעור נדחה.

5.      בבקשתו, חוזר המבקש על טענותיו שנטענו לפני בית הדין האזורי. המבקש מדגיש, כי מסקנת האורטופד שישב בוועדה, לפיה יש הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי סותרת את מסקנת הנוירולוג לפיה אין הגבלה כאמור. לפני התאונה לא סבל המבקש משום הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, והגבלה זו התפתחה רק בעקבות התאונה. כמו כן, לא התייחס בית הדין האזורי לטענות המבקש בתחום הא.א.ג והסתפק בקביעה כללית בעניין זה.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסקי הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 9.12.12 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן.

7.      מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המבקש נבדק בדיקה נוירולוגית ובדיקה אורטופדית שממצאיהן פורטו פרט היטב לפרוטוקול. בסעיף הממצאים והנימוקים פירטה הוועדה כי המבקש סובל מ" הגבלה קלה ביישור ובכיפוף  בסיבוב לימין ולשמאל אין קרינת כאבים לידיים ואין חסר נוירולוגי". בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כי אין עדות לנזק חבלתי בעמוד השדרה הצווארי של המבקש, וכי מצבו כיום אינו קשור לתאונה אלא נובע מאיחוי מלידה של חוליות 3C-2C. בהתייחסה לבדיקה הנוירולוגית שביצעה למבקש ציינה הוועדה, כי אין עדות לבעיה שורשית צווארית, וכי על אף האמור בתוצאת בדיקת EMG שהניח המבקש לפניה לפיה סובל המבקש מנזק שורשי בחוליות 6C-5C, נזק זה לא בא לידי ביטוי בבדיקה הקלינית. לאור זאת, ומשהתייחסה הוועדה בבדיקה האורטופדית לחוליות 3C-2C ולחוליות 6C-5C בבדיקתה הנוירולוגית, לא מצאנו כי ישנה סתירה בין שתי קביעות אלה. כמו כן, בחנה הוועדה את מצבו בתחום הא.א.ג. על יסוד המסמכים הרפואיים שהניח לפניה. הנחת הוועדה ומסקנתה באשר למקור מצבו הרפואי של המבקש בתחום זה כמו גם מסקנותיה לעניין בדיקות השמיעה שנערכו לו, הינן החלטות השאובות משיקול דעתה הרפואי של הוועדה ולא מצאתי כי נפלה בהן טעות משפטית המחייבת את התערבותו של בית דין זה.

8.      בשים לב לכל האמור, לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

9.      סוף דבר

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.